החלטה בתיק בש"א 182421/07

1.         המבקשת - הנתבעת 1 הגישה בקשה למתן צו להפקדת ערובה להוצאות על פי הוראות סעיף 353 א' לחוק החברות תשנ"ט - 1999.

2.         התביעה הוגשה ע"י התובעת שהיא חברה בע"מ, המנהלת את אולמי "אורו תל אביב" (להלן: "האולם").

3.         בכתב התביעה נטען, כי ביום 6/2/07 נכנס לאולם הנתבע 2 כאשר הוא מלווה בשלושה שוטרים, במהלך אירוע שהתקיים באולם, ושוטר נוסף עמד בכניסה לאולם.

השוטרים לא הזדהו, לא הציגו צו כדין. וכאשר התבקשו להזדהות, הם נעלמו מהמקום כלעומת שבאו.

רק לאחר זמן מה התברר, כי הם מחפשים את מר שי בלולו, העובד במקום ואביו הוא בעל מניות מיעוט בחברה המנהלת אותו, וזאת בגין חוב כספי.

מה עוד שהתברר, שהחוב לא שייך לנתבע 2 אלא לבתו.

4.         התביעה הוגשה נגד המשטרה "אשר אותם שוטרים אלמוניים שסירבו להזדהות, פעלו בשמה" (מתוך סעיף 15 לכתב התביעה).

5.         התביעה היא בגין פרסום לשון הרע וכן עוולות נוספות בפקודת הנזיקין והוראות חוק נוספות אשר פורטו  בסעיפים 49 - 52 לכתב התביעה.

6.         התביעה הוגשה על סך 500,000 ש"ח.

7.         המבקשת טענה, כי במקרה דנן מדובר בחברה בע"מ אשר על פי תדפיס רשם החברות הונה העצמי נמוך ביותר ועומד על סך של 1,000 ש"ח.

עוד נטען, כי בתצהיר התשובה לשאלון שנשלח על ידי המבקשת, לא השיבה המשיבה - התובעת לשאלה בדבר נכסים המצויים ברשותה.

8.         המשיבה טענה, כי המבקשת לא הרימה את הנטל המוטל עליה, להוכיח את התנאים הנדרשים בתקנה 519 (א) לתקסד"א ולתנאים בסעיף 353 א' לחוק החברות.

המבקשת לא הוכיחה, כי סיכויי התביעה קלושים ולא הביאה ראיה לכך, שלמשיבה אין יכולת כלכלית ולפיכך דין הבקשה להידחות.

9.         המבקשת הגישה את תגובתה לתגובת המשיבה. שני הצדדים תמכו טענותיהם  בפסקי דין אשר ניתנו בנושא.

10.        לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים הגעתי למסקנה ולפיה יש לחייב את המשיבה - התובעת בהפקדת ערובה בסך 15,000 ש"ח וזאת מהנימוקים כדלקמן:

א)         סעיף 353 א לחוק החברות, תשנ"ט - 1999 קובע:

"הוגשה לבית משפט תביעה על ידי חברה או חברת חוץ, אשר אחריות בעלי המניות בה מוגבלת, רשאי בית המשפט, לבקשת הנתבע, להורות כי החברה תיתן ערובה מספקת לתשלום הוצאות הנתבע אם יזכה בדין, ורשאי הוא לעכב את ההליכים עד שתינתן הערובה, אלא אם כן סבר כי נסיבות הענין אינן מצדיקות את חיוב החברה או חברת החוץ בערובה או אם החברה הוכיחה כי יש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין".

סעיף זה למעשה יוצר סמכות מקבילה לבית המשפט, להורות על חיוב תובע בהפקדת ערובה על פי תקנה 519 לתקסד"א.

ב)         המשיבה היא חברה בע"מ וכאשר מדובר בחברה בע"מ, בית משפט נוטה לחייב בהפקדת ערובה יותר מבמקרה של תובע, שהוא אדם פרטי.